בלשונות רבות מספור דיברנו וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו ומקומות רבים מאוד עזבנו ורק מקום אחד רצינו ואהבנו ומקומות רבים מאוד עזבנו ואל הארץ, אל הארץ באנו.
ונמשכת שיירה מן המאה שעברה רחוקים כבר היוצאים איכרים וחלוצים שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו.
מגטאות ומחנות הגחנו אל הביצות ואל הישימון הלכנו מקצות ערב, מרוסיה ופולניה הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה. מקצות ערב, מרוסיה ופולניה הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
ומכל הגלויות ועם כל הבעיות עם נוצר וארץ קמה ושפה אשר נרדמה שוב התחילה מתעוררת ומדברת ומדברת מסביב יהום הסער רב הקושי והצער אבל יש על מה לשמוח יש עוד אומץ, יש עוד כח.
איך ישראל צומחת מסביבנו היא חזקה יותר מכל חסרונותינו וגם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח. וגם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
ומכל הגלויות ועם כל הבעיות מסביב יהום הסער רב הקושי והצער אבל יש על מה לשמח יש עוד אומץ, יש עוד כח. ונמשכת שירה מן המאה שעברה רחוקים כבר היוצאים אכרים וחלוצים שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו.
טפחו על כרס, צחקו מתוך שנתם כשהם ראו איך חבורה מבני הכרת של נערים, עם הבאת פנים חיוורת עומדים לנטוע באום ג'וני את ביתם אבל ברץ החליט כי זה המקום מאז עומדת שמה דגניה עד היום
היא כבר בת חמישים אך צעירה עדיין, ובחצר בדגניה רוח שר היא רק בת חמישים נכונו לה אלפיים עדים גלי הים והתמר
על גדות ירדן מכאן הלך גורדון והשמיע תורה על דת העבודה החשובה מן התורה הזאת כל איש יום יום הזיע אבל עם ליל תורה אחרת כאן הופיעה על חוף ירדן פרחה תורת האהבה לשעות הערב כאן כל איש צעיר ייחל וכל השאר כתוב בכל שירי רחל
היא כבר בת חמישים...
לפספוסים שבמוסד מורה הסבירה לדגניה אם כל הקבוצות מלאו יובל את התמרים והירדן שקיעה הותירה, מן הגדר שורת פנסים האירה, אבל פספוס אחד מצביע ושואל אם היא האם היא בת חמישים שנה אמרי לי מורתי כיצד היא לא זקנה